החלטה בתיק מ"ת 21299-08-11

הדיון בבקשת המעצר תישמע בשני התיקים ביחד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א אב תשע"א, 11/08/2011 במעמד הנוכחים.

החלטה

המחלקה לחקירות שוטרים הגישה שני כתבי אישום נגד משיבים 1, 2 ו-4, בעבירות רבות של לקיחת שוחד, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ולמשיב 3, שאינו משרת ציבור, יוחסו במקביל עבירות של מתן שוחד.

הפרשה בה מדובר היא פרשה המייחסת לכאורה למשיבים קשירת קשר לביצועם של מעשי העברה של משאיות עמוסות מטענים שטיבם לא תמיד ידוע למבקשת במחסום אלג'יב תוך ניצול העובדה שהמשיב 4 משמש כמפקד המחסום ומשיבים 1 ו-2 משמשים כמאבטחים בו.

על פי המפורט בכתב האישום, בסמוך לחודש אפריל 2011 קשרו משיבים 1, 2 ו-4 קשר עם משיב 3 להעברת כלי רכב במחסום הנ"ל מבלי שאלה ייבדקו. מעשים אלה נמשכו במשך כשלושה חודשים ובמהלך התקופה הועברו עשרות רבות של משאיות או כלי רכב אחרים, כשהם עמוסים מטען שלא נבדק. לעיתים, הכיל המטען סחורות חקלאיות שלא נבדקו ולפי טענת המבקשת, היה בכך כדי לסכן את בריאות הציבור. בנוסף, על פי טענת המבקשת,  מאחר שהמשאיות לא נבדקו, אין לדעת מה עוד הוברח בהן. כתב האישום מוסיף וטוען, כי בני החבורה נהגו לנקוט אמצעי זהירות שונים, כגון סריקות מקדימות באמצעות כלי רכב באיזור המחסום, ליווי המשאיות בדרכן ותיאום טלפוני עובר לביצוע המעשים ובמהלכם. עוד נטען בכתב האישום, כי משיב 3 או מי מטעמו,  שילם לאחרים סכום של 5,000 ש"ח עבור כל כלי רכב שהם אפשרו את כניסתו.

אישום נוסף עניינו סמוך ליום בו נחשפה הפרשה, כאשר אנשי מח"ש ביקשו לבצע מעצר של משאית שהועברה את המחסום ללא בדיקה. במהלך המעקב אחר המשאית התפתח מרדף שהיה בו לסכן סיכון ממשי חיי אדם. המשאית היתה מלווה על ידי משיב 3 שנהג ברכב פרטי בסמוך לה, וכשאנשי מח"ש שדלקו אחר המשאית התכוונו לפנות אחריה ימינה במקום מסוים, הגיח משיב 3 עם רכבו, עצר את הרכב במרכז הכביש וחסם את הפניה ימינה. אנשי מח"ש התעלמו ממנו לאחר שפנה אליהם ושאל אותם מדוע הם נוסעים אחר המשאית, עקפו את רכבו והמשיכו לדלוק אחריה. אלא שמשיב 3 שב והגיח עם רכבו בהמשך המרדף, חסם את נתיב נסיעת רכב מח"ש וכמעט גרם לתאונה. כתב האישום ממשיך ומפרט התנהלות פרועה למדי המיוחסת למשיב 3 בניסיונו למנוע מאנשי מח"ש להמשיך במרדף, כפי שאכן הצליח.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. הבקשה מבוססת על מסוכנות אותה לומדת המבקשת מטיבם של המעשים המלמדים כי אין למשיבים עכבות וכי עבור בצע כסף מוכנים הם לסכן את בטחון המדינה ושלום הציבור.

בנוסף נטען, כי המשיבים בכוחם עדיין לשבש מהלכי משפט שכן חלק מהטלפונים בהם עשו שימוש לא נתפס, המבקשת לא הגיעה לכל נהגי המשאיות שנהנו מן המעבר החופשי תמורת השוחד ונראה כי לא כל המעורבים במעשים נתפסו. לטענת המבקשת, ההתנהגות חסרת המעצורים יש בה כדי להקים חשש שהמשיבים לא יימנעו מלבצע פעולות שיבוש מן הסוג הנדון גם עתה. בנוסף לכך, בכל הנוגע למשיב 3, הרי שהוא העיד על עצמו בהתנהגותו כי הוא מסוכן שהרי היה מוכן למנוע בכל מחיר את המעקב של אנשי מח"ש אחר המשאית, גם במחיר של סיכון הנהגים בדרך.

מנגד טוענים המשיבים, כי גם בהנחה שכתב האישום מבוסס כראוי בראיות לכאורה, אותן טרם למדו, לא קמה עילת מעצר כנגדם. המשיבים שומרים לעצמם את טענותיהם ביחס לחומר הראיות שכן רק היום הוגש כתב האישום, ולפיכך לא נחשפו לחומרי החקירה. ב"כ המשיבים ביקשו לטעון כי יש לשחרר את המשיבים לאתר בהעדר עילה. לדבריהם, מאחר שהמשיבים לא יוכלו עוד ממילא להתקרב למחסום הנדון או לכל מחסום אחר, ומאחר שאנשי המשטרה שבהם מושעים מתפקידם, הרי שאין כל חשש שמא ישובו ויבצעו עבירות. עוד טענו, כי החשש לשיבוש מהלכי משפט הינו חשש קלוט מן האוויר, וניתן למנוע אותו בכל מקרה בתנאי שחרור מתאימים. כך גם הוסיפו וטענו כי המשפט עלול להתמשך עת רבה, והותרתם במעצר תהיה בלתי מתקבלת על הדעת.

כאמור לעיל, הדיון היום התנהל מתוך הנחה שחומר הראיות מבסס את המפורט בכתב האישום במידה הראויה. השאלה היחידה שהונחה על הפרק היא קיומה של עילת מעצר.

על פניו, המדובר בפרשה ממנה ניתן ללמוד - בהנחה שחומר הראיות מבסס זאת - על מסוכנות, בשל חוסר העכבות שגילו המשיבים בהתנהגותם. מאחר שלא נחשף בפניי, בשלב זה, חומר הראיות, עלי לצאת מנקודת הנחה כי יש בחומר כדי לבסס את טענת המבקשת, לפיה לא כל המעורבים נתפסו וכי בידי המשיבים נותרו אמצעים אפשריים להמשך שיבוש מהלכי המשפט. מובן שטענה זו טעונה בדיקה, אולם מאחר שנתבקשתי לדון בעילה בנפרד, זו נקודת המוצא. מנגד, אין המדובר בעבירות שלא ניתן לשקול חלופת מעצר בגינן. לפיכך, אני סבורה כי נכון יהיה להורות לשירות המבחן למבוגרים לערוך תסקירי מעצר אודות המשיבים ולבחון חלופות שיהיה בהן כדי לנטרל את החשש מפני מסוכנות ומפני שיבוש מהלכי משפט.

לנוכח הנסיבות שנטענו על ידי המבקשת ואשר פורטו לעיל, איני סבורה כי נכון יהיה להורות על השחרור לאלתר בטרם תיערך הבדיקה האמורה.

לפיכך, משיוגשו תסקירי המעצר, וייבחנו החלופות, יתקיים דיון נוסף בבקשה.

במהלך הכתבת ההחלטה, הודיע עו"ד קמר, כי לנוכח הבנתו שבית המשפט מורה על המשך מעצרם של המשיבים לאחר שהשתכנע כי קיימת על פניה עילת מעצר, גם אם ניתן לבחון תנאים להפגתה באמצעות שירות המבחן, ביקש כי ייקבע מועד קרוב לטיעון ביחס לראיות. אם כך אני מורה כדלהלן:

המשיבים ייעצרו עד להחלטה אחרת.